TRADING LOBAT ואח' נ' ראדום מערכות תעופה בע"מ ואח'

החלטה

ביום 4.4.10 נתתי החלטה בענין בקשת המבקשים לגביית עדות של מר גורדון האריס (להלן – העד) בחו"ל.

במסגרת החלטתי קבעתי, בין השאר, כי גם בהנחה שעדותו של מר גורדון היא חיונית למבקשים, לא מצאתי כי הונחה התשתית לכך שהעד חושש ליתן עדות, אלא להפך, הפניתי לאמירה של המבקשים כי 'העד יבוא אם יוזמן כדין'.

ביום 21.4.10, עתרו המבקשים בבקשה "להבהרה ו/או לעיון מחדש בענין גביית עדות מחו"ל", בטענה כי העד מסכים לתת עדות בתנאי שיוזמן על-ידי בית המשפט בישראל, ולשם כך בדיוק הוגשה הבקשה. עוד נטען, כי אם יוזמן העד באופן רשמי, קיים סיכוי סביר כי העד יואיל להסכים לבוא לישראל.

המשיבים מתנגדים לבקשה; לטענתם ההחלטה הינה חד משמעית וברורה, קרי: בית המשפט קבע כי על המבקשים לזמן כדין את העד לתת עדות בישראל. כך גם מפנים המשיבים להחלטה, בה נקבע כי המבקשים רשאים למלא אחר דרישות החוק בדבר הזמנת עד מחו"ל [קרי: חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח – 1998 (להלן – החוק)].

עוד טוענים המשיבים, כי הופרך החשש שהעלו המבקשים בבקשתם המקורית (לגביית עדות בחו"ל) לפיו לוקהיד תשפיע על העד.

עיינתי בנטען בבקשה למתן הבהרה, בתגובה ובתשובה, וכן שבתי ועיינתי בהחלטתי מיום 4.4.10, ואודה, כי לא ברורה לי הבקשה (למתן הבהרה).

בהחלטתי האמורה, בחנתי את טענת המבקשים לפיה קיים חשש כי גורמים מסוימים יבקשו להשפיע על העד, ולא ראיתי לקבל הטענה כמובהר בהחלטה; בהתייחס לכך ציינתי כי "לא מצאתי כי הונחה תשתית מתאימה ל'סיבה טובה' לאי התייצבות העד בארץ, ובודאי לא מצאתי ראיות לכך כי 'העד חושש לתת עדות', אלא להפך – שהעד יבוא אם יוזמן כדין".

בהמשך לכך ולא בכדי, קבעתי כי פתוחה הדרך לפני המבקשים למלא אחר דרישות החוק לעניין הזמנת העד מחו"ל (כאשר נקודת המוצא היא כי העד מסכים כאמור להזמנתו לארץ כדין).

עם זאת, בשלב בו מצוי התיק, שלב קדם משפט, אין מקום לדון עתה בזימון עדים לבית המשפט (בין אם מדובר בעדים תושבי ישראל ובין אם מדובר בעדים מחו"ל). בנסיבות אלה, לא ראיתי להכריע לגוף הדברים, כפי שלא הייתי רואה לעשות כן, לו הייתה מוגשת לפניי בקשה לזימון עד תושב/אזרח ישראל בשלב זה של הדיון.

נראה כי ראוי שבקשה לזימון העד הרלוונטי מחו"ל, תוגש למותב שישמע את הראיות ויזמן את העדים אשר נדרשים (לדידו) לצורך בירור הראיות.

ודוק, אף החוק מגדיר בסעיף 47 את "בית המשפט" הדן בבקשה לגביית עדות לפי החוק, כ"בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה". בשלב קדם המשפט מותב זה אינו בבחינת "דן בהליך", ואין מקום כי בשלב זה של ק.מ. יורה בית המשפט על זימונו של עד כזה או אחר.

כמו כן, ומאחר שקבעתי כי לא קיימת תשתית לכך שהעד יחשוש להעיד (כפי שלא התרשמתי כי גורמים מסוימים ישפיעו/משפיעים על העד בדרך זו או אחרת) – אין כל מניעה להמתין עם פרוצדורת הזמנת העדים, עד לשלב בו תבשיל העת לכך ובית המשפט שלפניו יובאו הטעמים הראויים.

בנסיבות אלה, לא ראיתי כי יש מקום לשוב ולהבהיר החלטתי, כפי שלא ראיתי שיש מקום לעיין בה מחדש (שכן לטעמי לא נפל בה פגם כלשהו).

אשר על כן, בקשת ההבהרה נדחית.

בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' תמוז תש"ע, 17 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: